ערעור על דו"ח תנועה

עבירות תנועה בישראל

עבירות תנועה בישראל הן תופעה רווחת, וכמעט כל אדם במהלך חייו קיבל דו"ח תנועה כזה או אחר. רק בשנת 2020, הוגשו בישראל מעל ל-600 אלף דו"חות תנועה, נתון המצביע בין היתר גם על הגברת האכיפה של משטרת ישראל בדרכים.

עבירות התנועה מתחלקות לשני סוגים, לפי חומרת העבירה. הסוג הראשון הוא העבירות החמורות, בגינן הנהג יקבל דו"ח זימון למשפט, המהווה בעצם כתב אישום כנגדו. זימון זה אינו מהווה גזר דין, אלא משאיר את ההכרעה לעונש בידי בית המשפט. בעבירות אלה העונש עשוי להיות קנס בעלות גבוהה, פסילת רישיון ואף מאסר.

הסוג השני הוא עבירות קלות יחסית, המוגדרות כעבירות קנס או עבירות ברירת משפט, ואלו הן רוב עבירות התעבורה. בעבירות מסוג זה, הנהג יכול לבחור האם לשלם את הקנס שהוטל עליו, או להישפט בבית משפט. נוסף על הקנס הכספי ייתכן כי יצברו גם נקודות לנהג לפי שיטת הנקודות של משרד התחבורה, בהתאם לעבירה שעבר. במאמר זה, נתמקד באפשרויות העומדות בפני מי שקיבל דו"ח תנועה, ובפרט באפשרות הערעור.

מהן עבירות קנס?

לפי סעיף 30 לפקודת התעבורה, ישנן עבירות מסוימות אשר נקבע לגביהן כי הן עבירות קנס. עבירות אלה הן כאמור עבירות תנועה קלות יחסית, והן קבועות בצו התעבורה (עבירות קנס), תשס"ב-2002. דוגמאות לעבירות מסוג זה הן אי ציות לתמרורים, אי ציות לרמזור, נהיגה מעל המהירות המותרת, חנייה במקומות אסורים וכולי.

סנקציות נלוות לדו"ח תנועה

כאמור, נוסף על קבלת דו"ח תנועה, נהג אשר עבר עבירת תנועה עשוי להיות מחויב גם בנקודות, בהתאם לעבירה שעבר. את מספר הנקודות הניתנות בגין כל עבירה ניתן לראות בטבלה רשמית המתפרסמת על ידי משרד התחבורה, לפי מספר סמל העבירה המופיע בדו"ח תנועה. ישנן עבירות קלות עליהן לא יינתנו נקודות כלל, ועל העבירות החמורות ביותר יינתנו 10 נקודות.

שיטת הניקוד מאפשרת למשרד התחבורה לבצע מעקב אחר עבירות תנועה שמבצע הנהג, וככל שמצטברות נקודות לחובתו של הנהג הוא ייאלץ לבצע "אמצעי תיקון". אמצעים אלו כוללים קורס נהיגה, מבחן עיוני או מעשי בנהיגה, פסילת רישיון לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים מסוימים שקבעה רשות הרישוי וביצוע בדיקות רפואיות. ככל שנצברו יותר נקודות, כך אמצעי התיקון יהיה חמור וקשה יותר לביצוע.

רישום הנקודות לחובתו של הנהג מתבצעת לאחר תשלום הקנס שחויב בו, או לאחר הרשעה בבית משפט. אפשרות נוספת לרישום הנקודות היא אם הנהג בחר שלא להישפט, ובנוסף לא שילם את הקנס שהוטל עליו בחלוף 90 יום מביצוע העבירה, שכן במצב זה הוא נחשב כמי שהורשע בדין. זאת, לפי סעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

השלכות צבירת נקודות

לצבירת הנקודות יש משמעות אופרטיבית של הטלת אמצעי תיקון על הנהג החל מרגע שצבר 12 נקודות והלאה, והאמצעי ייבחר בהתאם לסכום הנקודות שצבר. האמצעים הקלים יחסית הם: חובה לעבור קורס נהיגה בסיסי במשך כמה ימים, במהלכו רישיונו יהיה פסול על ידי משרד הרישוי, בגין 12 נקודות, וחובה לבצע קורס ייעודי מורכב יותר, אשר גם במהלכו רישיונו של הנהג ייפסל. זאת, בגין צבירת 24 נקודות.

האמצעים בעלי ההשלכות הקשות יותר מתחילים מ-36 נקודות, בגינן רישיונו של הנהג ייפסל לשלושה חודשים על ידי רשות הרישוי, ועל מנת לקבלו בחזרה יהיה עליו לעבור מבחן נהיגה עיוני. בגין 72 נקודות, או 36 נקודות בפעם השנייה תוך 6 שנים, ייפסל רישיונו של הנהג לתקופה של 9 חודשים, ובסופה יהיה עליו לעבור טסט, תיאוריה ובדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. רק לאחר שיעבור את כלל הבדיקות יוכל לקבל את רישיונו בחזרה.

מהן האפשרויות העומדות בפני נהג שקיבל דו"ח תנועה?

נהג אשר נתפס מבצע עבירת תנועה וקיבל דו"ח תנועה מסוג ברירת משפט יכול לבחור האם ברצונו לשלם את הדו"ח, להישפט בבית משפט או לגשת לאחת מאפשרויות הערעור והביטול. על מנת שבקשה זו תאושר על הנהג לעמוד באחת מהעילות הקבועות בחוק.

הגשת ערעור על דוח תנועה

נהג המעוניין לערער על דו"ח התנועה שקיבל צריך קודם כל לא לשלם את הקנס. תשלום הקנס הקבוע בדו"ח שקול להודאה בביצוע העבירה, ולאחר מכן קשה ומורכב יותר להגיש ערעור. ניתן להגיש ערעור על דו"ח תנועה משני הסוגים: דו"ח המטיל קנס כספי על הנהג או דו"ח המהווה זימון לבית המשפט. בפני הנהג המעוניין לערער על הדו"ח שקיבל עומדות מספר אפשרויות שיפורטו להלן.

בקשה לביטול תשלום הקנס

זוהי בקשה שיש להגיש בצירוף הוכחות נדרשות להוכחת טענתו של הנהג שיש לבטל את הדו"ח כיוון שנגרם לו עוול. עילות אפשריות לביטול הקנס הן: אם לא הייתה הצדקה לתת אותו מלכתחילה, אם השוטר ניהל את ההליך באופן שגוי או השמיט פרט רלבנטי מסוים. דוגמא להוכחות אפשריות היא תצלומים ממקום ביצוע העבירה או תצלומים ממצלמת הרכב התומכים בטענת הנהג. המשטרה יכולה לדחות או לאשר את הבקשה, ואם אושרה יבוטל הדו"ח לחלוטין.

בקשה מסוג זה יש להגיש עד 30 יום מיום קבלת הדו"ח למרכז לפניות נהגים, באמצעות דואר רשום בכתובת: ת.ד. 120 פ"ת מיקוד 49100, או באמצעות פנייה מקוונת, בצירוף הנימוקים לבקשה, צילום הדו"ח, צילום תעודת זהות וחתימת הנהג.

המרת דו"ח באזהרה

אפשרות זו עומדת בפני נהג אשר קיבל דו"ח על עבירת תנועה קלה יחסית, אם הוא בעל ותק נהיגה של חמש שנים לפחות והוא נעדר עבירות תעבורה קודמות בחמש שנים האחרונות. מטרת הבקשה היא להראות כי ביצוע העבירה אינו משקף את דרך נהיגתו הנורמטיבית של הנהג, אשר לרוב נוהג בזהירות. אף על פי כן, ישנן עבירות אשר בגינן לא ניתן להמיר את הדו"ח באזהרה, כגון חציית רמזור באדום, שימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה, הזמנות לדין ועבירות נוספות העלולות לסכן חיי אדם.

במסגרת בקשה זו יוכל הנהג לבקש להמיר את הקנס והנקודות על העבירה באזהרה בלבד, ויש להגישה לא יאוחר מ-30 יום ממועד קבלת הדו"ח למרכז לפניות נהגים, באמצעות דואר רשום בכתובת: ת.ד. 120 פ"ת מיקוד 49100, או באמצעות פנייה מקוונת.

העברת הדו"ח לנהג אחר

מכוח חזקת הבעלות, דו"חות המונפקים בעקבות עבירה שנראתה במצלמת תחבורה נכתבים על שמו של בעל הרכב. עם זאת, במידה ובעת ביצוע העבירה נהג ברכב אדם שאינו הבעלים, ניתן להגיש בקשה להעברת הדו"ח לאותו נהג המצהיר כי הוא זה שנהג ברכב באותה עת. אפשרות זו מתקיימת לרוב במקרים של קבלת דו"ח בעקבות צילום במצלמת דרכים ולא בדו"ח הניתן פיזית על ידי שוטר תחבורה.

בקשה זו יש להגיש עד 90 יום ממועד קבלת הדו"ח בצירוף פרטי הבעלים, פרטי הנהג בעת ביצוע העבירה, צילום הדו"ח והצהרת הנהג כי הוא מאשר שנהג ברכב למרכז לפניות נהגים חתומה על ידי עורך דין. ניתן להגישה באמצעות דואר רשום בכתובת: ת.ד. 120 פ"ת מיקוד 49100, או באמצעות פנייה מקוונת.

בקשה להישפט בפני בית משפט

נהג המעוניין לערער על דו"ח תנועה שקיבל את מול ערכאה שיפוטית נדרש להגיש בקשה מתאימה תוך 90 יום מקבלת הדו"ח, אולם אם הגיש הנהג בקשה לביטול הדו"ח למשטרה אשר נדחתה, יוכל להגיש בקשה להישפט עד 30 יום מהיום בו בקשתו נדחתה. בקשה זו גם כן יש להגיש למרכז לפניות נהגים, באמצעות דואר רשום בכתובת: ת.ד. 120 פ"ת מיקוד 49100, או באמצעות פנייה מקוונת.

ההליך המשפטי בבית הדין לתעבורה

בתחילת ההליך המשפטי על הנאשם לכפור או להודות באשמה. במידה ובחר להודות, הוא יורשע ובית המשפט יגזור את עונשו. אך במידה והוא כופר, עליו להוכיח כי לא עבר את העבירה המיוחסת לו, באמצעות הטלת ספק בראיות התביעה. זאת, באמצעות הבאת עדים, מסמכים וכדומה, בעוד התביעה תנסה להוכיח כי אכן עבר את העבירה.

ההליך בבית הדין לתעבורה מתנהל בדומה להליך פלילי רגיל, במהלכו הנאשם יוכל להביע עדים להגנתו ולחקור בחקירה נגדית את עדי התביעה. נוסף על כך, יכול גם הנאשם לנסות להגיע להסדר אל מול התביעה כך שתיוחס לו עבירה קלה יותר או שיופחת גובה הקנס.

בית המשפט לתעבורה מוסמך לבטל את דו"ח התנועה אם לא השתכנע כי הנהג ביצע את העבירה שהואשם בה. עם זאת, בית המשפט רשאי גם להחמיר בעונשו של הנהג במידה ומצא והוא אשם בביצוע העבירה. החלטתו של בית המשפט מושפעת לרוב מגילו של הנאשם, אם הוא בעל עבר קודם בעבירות תעבורה, חומרת העבירה ונסיבות המקרה. לאחר מתן פסק הדין בנידון, שני הצדדים יוכלו לערער על ההכרעה לבית המשפט המחוזי, תוך 45 ימים.

השלכות העונש שהוטל על ידי בית המשפט

אם בית המשפט הטיל על הנאשם עונש קנס, עליו לשלם אותו עד המועד האחרון שנקבע. אם לא ישלם במועד, הוא יצבור קנס פיגור, בדומה לריבית. עם זאת, נאשם שהוטל עליו עונש פסילה מנוע מלנהוג, ומניין ימי הפסילה יתחיל מיום הפקדת הרישיון. בתום ימי הפסילה על הנאשם יהיה לפנות למשרד הרישוי על מנת לבדוק את זכאותו לקבלת רישיונו.

מתי מומלץ להגיש ערעור על דו"ח תנועה?

ברוב המקרים, מומלץ להיעזר בעורך דין תעבורה המומחה בתחום על מנת לנהל את הערעור באופן המיטבי ולהגיע לתוצאה הרצויה. עם זאת, שירותיו של עורך דין מקצועי לרוב עולים בהרבה על סכם הקנס שניתן. לכן, לא בכל מצב משתלם לנהג להגיש ערעור על הדו"ח באמצעות עורך דין.

לעומת זאת, במקרה בו הנהג צבר נקודות רבות עד שהגיע למצב בו רישיונו נמצא בסיכון לשלילה, ייתכן כי יעדיף להגיש ערעור באמצעות עורך דין מומחה על מנת לבטל את הנקודות שחויב בהן במסגרת הדו"ח הנוכחי.

כמובן שניתן להגיש ערעור גם ללא היוועצות בעורך דין, אך חוסר המקצועיות וההבנה של נהג בתחום זה עשוי להכשילו ולהוביל בסופו של דבר לקבלת ענישה חמורה או קבלת הסדר שהוא אינו מודע להשלכותיו ועשוי לבוא לרעתו.

התיישנות עבירות תעבורה

אפשרות נוספת להימנע מעונש על עבירת תעבורה, שאינה תלויה בנהג, היא חלוף תקופת ההתיישנות על העבירה שביצע ללא שהוגש כתב אישום בגינה. לפי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, בעבירות קנס חלה תקופת התיישנות של שנה ובעבירות שנתפסו על ידי מצלמת תנועה תקופת ההתיישנות היא ארבעה חודשים.

אם עברה התקופה הקבועה בחוק כלפי העבירה, ברגע שהרשויות יחליטו לנקוט בהליך משפטי כנגדו יוכל הנהג להעלות את טענת ההתיישנות, ולא יוכלו לנקוט נגדו בסנקציות. הרציונל מאחורי ההתיישנות הוא לאפשר לנהג לנהל את ההליך ולהתגונן בו כאשר זכרונו טרי ויש ביכולתו לאסוף ראיות, עדים וכדומה שיוכלו לסייע לו.