נהיגה תחת השפעת סמים

העונש המינימלי בגין נהיגה תחת השפעת סמים הוא פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים. לאחר תקופת הפסילה, נדרש אדם שהורשע בעבירה זו לעבור בדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ולגשת מחדש לבחינת תאוריה ולטסט. במידה שהוגש נגדכם כתב אישום בגין נהיגה תחת השפעת סמים, מומלץ לפנות לעורך דין תעבורה מוקדם ככל האפשר!

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית בהיקף צריכתם של סמים קלים. למרבה הצער, עלייה זו מתבטאת בין השאר בזינוק במספר הנהגים שבוחרים לעלות על ההגה תחת השפעת סמים. נהיגה תחת השפעת סמים עלולה להוביל לתוצאות קטלניות – בדיוק כמו נהיגה בשכרות. אמנם, קשה להעריך מהו שיעור התאונות שנגרמו כתוצאה מנהיגה תחת השפעת סמים, אך ההערכות מלמדות שכמעט 44% מהנהגים שהיו מעורבים בתאונות דרכים קטלניות נמצאו תחת השפעת סמים מסוכנים. במאמר זה נסביר מהי גישת החוק כלפי נהיגה תחת השפעת סמים, אילו סמכויות מוענקות לשוטר המבקש לעכב נהג בשל חשד לנהיגה תחת השפעת סמים ומהו העונש בגין עבירה זו.

מהו סם מסוכן?

פקודת הסמים המסוכנים, תשל"ג-1973 מכילה רשימה של מעל מאה סמים מסוכנים שנהיגה תחת השפעתם אסורה בתכלית. עם הסמים המנויים בפקודה ניתן למנות: הרואין, מריחואנה, חשיש, MDMA, אל אס די, אופיום, קריסטל מת', מורפיום ואקסטזי. פקודת התעבורה אינה עורכת הבחנה בין סמים קשים כמו הרואין וקוקאין לבין סמים קלים כמו חשיש וקנאביס לעניין עבירת נהיגה תחת השפעת סמים.

סמים מסוכנים גורמים לשינוי תודעתי הבא לידי ביטוי בהאטה מוטורית משמעותית, בהקטנת טווח הראיה, בירידה ביכולות הקואורדינציה ובירידה בזמני התגובה. כל אלה מסכנים את הנהג, את שאר הנוסעים ברכב ואת כלל משתמשי הכביש ועלולים לגרום לתאונות קטלניות. לכן, נקבע בחוק באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאדם שנתפס עם שרידי סם בדמו ייחשב כמי שנהג תחת השפעת סם, גם אם צרך את הסם ימים לפני שנהג. בממוצע, שרידי הסם נעלמים מגופו של המשתמש רק לאחר כ-21 ימים מרגע צריכת הסם.

גישת החוק כלפי נהיגה תחת השפעת סמים

בסעיף 62(3) לפקודת התעבורה קבוע איסור על נהיגה בשכרות. סעיף 64ב לפקודה מגדיר מי נחשב שיכור לפי החוק:

1. אדם שנוהג תחת השפעת אלכוהול;
2. אדם שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז גבוה מהריכוז שנקבע על ידי שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה בכנסת;
3. אדם שמצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;
4. אדם שנתון תחת השפעת משקה משכר או סם מסוכן.

מסעיפי החוק עולה כי מי שנתפס נוהג תחת השפעת סמים מסוכנים יואשם בעבירה של נהיגה בשכרות בהתאם לסעיף 64(2) או סעיף 64(4). נשאלת אפוא השאלה, מהו ההבדל בין הסעיפים?

סעיף 64(2) הוא הסעיף המחמיר מבין השניים, שכן במידה שנמצאו בגופו של הנהג שרידי סם, חזקה עליו כי הוא נהג בשכרות. משמעותה של החזקה היא כי נטל ההוכחה עובר לנהג, שצריך לספק ממצאים על מנת לסתור את החזקה.

לפי סעיף 64(4), נטל ההוכחה כי הנהג אכן נהג תחת השפעת סם מסוכן מונח על כתפי התביעה. לעתים קרובות לא עולה בידי התביעה להוכיח מתי צרך הנהג את הסם המסוכן והאם הצריכה השפיעה על הנהיגה שלו.

האם שוטר רשאי לדרוש ממני לבצע בדיקת סמים?

אף על פי שנהג הנתפס נוהג תחת השפעת סמים נחשב כמי שנהג בשכרות, ישנו שוני מהותי בכל הקשור למדיניות איתור החומר המסוכן בדמו. בעוד ששוטרים מוסמכים לדרוש בכל עת מנהג לבצע בדיקת אלכוהול, על מנת לדרוש מנהג לבצע בדיקת סמים, על השוטרים להוכיח כי קיים חשד סביר כי הוא אכן ביצע את העבירה. במידה שהשוטרים יוכיחו כי קיים חשד סביר כי הנהג הניח את ידיו על ההגה תחת השפעת סם מסוכן, הם יהיו רשאים לדרוש ממנו לתת דגימת שתן או דם לצורך איתור סמים.

כיצד מתבצעת בדיקת סמים?

בדיקה לאיתור סמים מתבצעת באמצעות נטילת דגימת שתן או דגימת דם. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש גם בדיקות שמתבצעות על ידי נטילת דגימת רוק. במידה שלשוטר שעצר אתכם יש חשד סביר כי נהגתם תחת השפעת סמים, הוא ידרוש מכם תחילה לתת דגימת שתן. לאחר מכן, סביר להניח שתתבקשו לתת גם דגימת דם. בניגוד לדגימת שתן, שוטרים אינם מוסמכים לקחת דגימת דם, אשר נחשבת פולשנית יותר. לכן, דגימת הדם תילקח על ידי גורמים רפואיים מוסמכים ותתבצע במרכז רפואי או בתחנת המשטרה.

סירוב לבדיקת דם או שתן

ראוי לציין כי סירוב לביצוע בדיקת דם או שתן עלול לגרור הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. במידה שהתביעה תוכיח חשד סביר לביצוע העבירה ותביא ראיות לבית המשפט בדבר סירובכם לבצע את הבדיקה, יש להניח כי בית המשפט ירשיע אתכם בעבירה.

סירוב לביצוע חיפוש

במידה שלשוטר אין חשד סביר לביצוע עבירה, הוא רשאי לבקש מן הנהג רשות לערוך חיפוש על גופו. אף על פי כן, השוטר מחויב להסביר לנהג כי הוא רשאי לסרב לביצוע החיפוש וכי סירוב זה לא ישמש נגדו בבית המשפט.

בדיקת מאפיינים

בדיקה נוספת שמבוצעת בנהגים הנחשדים בנהיגה תחת השפעת סמים היא בדיקת המאפיינים. בדיקה זו מורכבת ממספר מבחני ביצוע שונים. תחילה, יודע השוטר לנהג כי הוא מבקש ממנו לבצע כמה פעולות כדי לבחון את חשדותיו בדבר נהיגה תחת השפעת סמים. מבחני הביצוע מתחלקים לשלושה תתי מבחנים:

מבחן עמידה

כחלק ממבחן זה, יורה השוטר לנבדק לעמוד עם כפות רגליים הצמודות זו לזו, כאשר זרועותיו מוטלות לצדי הגוף, ראשו מוטה אחורנית ועיניו עצומות, למשך חצי דקה. על השוטר להדגים לנבדק את אופן ביצועה של הבדיקה.

מבחן הליכה על קו

במסגרת מבחן זה, יורה השוטר לנבדק ללכת תשעה צעדים בקו ישר כשזרועותיו מונחות לצדי גופו. אחר כך, על הנבדק לשוב על עקבותיו וללכת תשעה צעדים נוספים. על הנבדק לספור את צעדיו בקול רם ולהימנע מעצירה לאורך הבדיקה. גם מבחן זה יודגם תחילה על ידי השוטר.

מבחן נגיעה באף

כחלק ממבחן זה, יורה השוטר לנבדק לעמוד כאשר שתי רגליו צמודות זו לזו ודיו מושטות לפנים כך שכפות ידיו מופנות מעלה והאצבע המורה שלו מושטת לפנים. בשלב זה, יורה השוטר לנבדק להטות את ראשו אחורנית ולעצום את עיניו. לאחר מכן, יורה השוטר לנבדק לשלוח את האצבע המורה שלו לכיוון האף, לגעת בו ולהשיבה למקומה.

יש לציין שבדיקת המאפיינים אינה מעוגנת בחוק או בתקנות, כך שלא יינקטו סנקציות נגד נהג אשר יסרב לבצע את הבדיקה.

מהו חשד סביר?

לשאלה זו, אשר נידונה רבות בפסיקה, ישנן משמעויות מרחיקות לכת – במידה שנדרשתם לבצע בדיקת סמים ללא חשד סביר לביצוע העבירה, בית המשפט יפסול את הבדיקה ואתם תזוכו. בקווים כלליים, המבחן לקיומו של חשד סביר הוא אם הסיטואציה שבה היה מעורב החשוד הייתה מעלה אצל שוטר סביר חשד לקיומה של עבירה.

בית המשפט העליון הגדיר מהו חשד סביר בבג"ץ 765/75 – יצחק דגני נ' שר המשטרה. לדברי בית המשפט, השוטר אינו מחויב לדעת באופן אבסולוטי כי הנהג אכן ביצע את העבירה. אף על פי כן, על השוטר לפעול בצורה זהירה והגיונית, ולכן חשד שהוא בגדר ניחוש בלבד ואינו מגובה בנסיבות, עובדות או מידע אמין אינו עולה אף הוא כדי חשד סביר.

במילים פשוטות, על השוטר להציג ראיה אשר מבססת את סבירות החשד, בין אם מדובר בראייה שנתפסה בחושיו במישרין ובין אם מדובר בראיה שהוא קיבל ממקור מהימן. במידה שהתביעה לא תצליח להוכיח את קיומו של חשד סביר שהוביל לביצוע בדיקה לאיתור סמים, יפסול בית המשפט את הבדיקה מלשמש כראייה.

מה העונש הקבוע בחוק בגין עבירת נהיגה תחת השפעת סמים?

כבר בשלב הגשת כתב האישום, קצין המשטרה מוסמך לזמנכם לשימוע ולפסול את רישיון הנהיגה שלכם למשך שלושים ימים. בנוסף לכך, מוסמך קצין המשטרה להורות על השבתת רכבכם למשך שלושים ימים. עם סיום ההליך המשפטי, צפוי אדם שהורשע על ידי בית המשפט בביצוע עבירה של נהיגה תחת השפעת סמים לעונש מינימלי של פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים, פסילת הרישיון על תנאי, קנסות כבדים ועוד.

על פי החוק, פסילת רישיון נהיגה העולה על 12 חודשים גוררת עמה סנקציות נוספות. לכן, במידה שרישיון הנהיגה שלכם יישלל לתקופה של 24 חודשים בגין נהיגה תחת השפעת סמים, תצטרכו לעבור מבחן נהיגה עיוני ומעשי בתום תקופת השלילה. בנוסף לכך, נהגים אשר מורשעים בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות ורישיונם נשלל לתקופה ארוכה נשלחים לביצוע בדיקות רפואיות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד) על מנת לבדוק את כשירותם לנהיגה לפני שיוכלו לגשת למבחן תאוריה ולטסט.

הרשעה חוזרת בנהיגה תחת השפעת סמים

במקרה שהורשעתם בעבר בנהיגה תחת השפעת סמים, עונשכם יוחמר. תקופת הפסילה המינימלית תעמוד על ארבע שנים ובמקרים חמורים אתם עלולים להישלח למאסר בפועל. לכן, במידה שמצאתם את עצמכם מואשמים בעבירת נהיגה תחת השפעת סמים, מומלץ לפנות באופן מידי לקבל יעוץ משפטי מעו"ד תעבורה אשר יסייע לכם להגיע להסדר טיעון ואף יביא לזיכוי מלא מאשמה.

נהיגה תחת השפעת קנאביס רפואי

ראוי להדגיש כי רישיון להחזקת קנאביס רפואי אינו מקנה אישור לנהוג תחת השפעתו של הסם. החקיקה הישראלית אינה מספקת מענה לשאלה כמה זמן עליכם להמתין לאחר צריכת הקנאביס לפני נהיגה.

לאחרונה, זיכה בית המשפט המחוזי אדם הסובל מנכות שהחזיק ברישיון להחזקה ושימוש בקנאביס רפואי אשר נתפס נוהג כאשר היו בגופו תוצרי חילוף חומרים של סם זה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהבחירה בין הימנעות מנהיגה לבין הפסקת צריכת הקנאביס לצרכים רפואיים מעמידה את צרכני הקנאביס הרפואי בפני ברירה בלתי אפשרית. זאת, מפני שהפסקת הטיפול בקנאביס רפואי עלולה להוביל להחמרת המחלה והמכאוב, ואילו ויתור על האפשרות לנהוג גורר הגבלה משמעותית של חופש התנועה.

נהיגה תחת השפעת סמים – מדוע עליכם לפנות לעורך דין תעבורה?

משרדנו מתמחה בדיני תעבורה ומספק ייצוג וליווי משפטי לנהגים שהואשמו בנהיגה תחת השפעת סמים. במידה שהוגש נגדכם כתב אישום בגין עבירה זו, אנו ממליצים לכם לפנות מוקדם ככל האפשר לעורך דין תעבורה. לעתים קרובות מסייעים עורכי דין לענייני תעבורה ללקוחותיהם לאתר פגמים בהתנהלותם של השוטרים. עם פגמים אלה ניתן למנות ליקויים חמורים בבדיקות לאיתור הסמים, היעדר חשד סביר, חיפוש לא חוקי, דגימות אשר נלקחו ונשמרו ללא הקפדה על נהלים ועוד.