מהירות מופרזת

מהירות מופרזת בכבישי ישראל

נהיגה במהירות מופרזת היא אחת מעבירות התנועה הנפוצות ביותר בכבישי ישראל, שעשויה להוביל לתוצאות קטלניות. בעקבות העלייה הדרמטית בשיעור הדוחות שחילקה משטרת ישראל על נהיגה במהירות מופרזת (בשנת 2020 חולקו לא פחות מ477,800 דוחות בגין נהיגה במהירות מופרזת), החליטו רשויות החוק להגביר את האכיפה במספר דרכים, לרבות הצבת מצלמות מהירות במגוון נקודות ברחבי המדינה, הגדלת מספר שוטרי התנועה שהכשרו להפעיל מכשירי אכיפה אלקטרוניים ועוד. במאמר זה נסביר על ההבדלים בין אמצעי האכיפה השונים, על העונשים הצפויים למי שנתפס נוהג מעל המהירות המותרת ועוד.

מהי המהירות המותרת?

סעיף 54(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) קובע מהי מהירות הנסיעה המותרת בהתאם לתנאי הדרך ולסוג הרכב. ככלל, המהירות המרבית המותרת לרכב פרטי בדרך עירונית עומדת על 50 קמ"ש; המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית עומדת על 80 קמ"ש; המהירות המותרת בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי תעמוד על 90 קמ"ש; והמהירות המותרת בדרך מהירה תעמוד על 110 קמ"ש. במידה שמוצב תמרור המורה על מהירות מותרת, תהא המהירות המקסימלית המותרת באותה דרך כמצוין בתמרור. לפי סעיף 54(א) לתקנות התעבורה, המהירות המותרת ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה תעמוד על 30 קמ"ש.

אילו עונשים ניתנים על נהיגה מעל המהירות המותרת בדרך עירונית?

העונשים הקבועים על נהיגה מעל המהירות המותרת נגזרים מחומרתה של העבירה ומגובה החריגה מהמהירות המותרת בנקודה שבה נתפס הנהג:

• במידה שהנהג נתפס נוהג במהירות שאינה עולה על 20 קמ"ש מעל המהירות המותרת, יעמוד הקנס על 250 ₪.
• במידה שהנהג נתפס נוהג במהירות הנעה בין 21 ל-30 קמ"ש מעל המהירות המותרת, יעמוד הקנס על סך של 750 ₪ בתוספת 8 נקודות.
• נהיגה בכביש עירוני במהירות העולה ב-31-40 קמ"ש מהמהירות המותרת תגרור קנס בשיעור העומד על 1,500 ₪ בתוספת 10 נקודות.
• נהיגה בדרך עירונית במהירות שעולה במעל ל-41 קמ"ש על המהירות המותרת תגרור הגשת כתב אישום נגד הנהג וזימון למשפט בתוספת 10 נקודות.

אילו עונשים ניתנים על נהיגה מעל המהירות המותרת בדרך בין עירונית?

• במידה שהנהג נתפס נוהג במהירות העולה במעל ל-25 קמ"ש למעלה מן המהירות המותרת, יעמוד הקנס על 250 ₪.
• במידה שהנהג נתפס נוהג במהירות הנעה בין 26 ל-40 קמ"ש מעל המהירות המותרת, יעמוד הקנס על 750 ₪ בתוספת 8 נקודות.
• במידה שהנהג נתפס נוהג במהירות הנעה בין 41 ל-50 קמ"ש מעל המהירות המותרת, יעמוד הקנס על 1500 ₪ בתוספת רישום של 10 נקודות.
• במידה שהנהג נתפס נוהג במהירות העולה ב-50 קמ"ש או יותר למעלה מן המהירות המותרת, יוגש נגדו כתב אישום והוא יזומן למשפט, בתוספת של 10 נקודות.

ראוי לציין כי בכל מקרה שבו מועמד הנהג לדין (דהיינו במקרים שבהם הוא נתפס נוהג במהירות הגבוהה ב-41 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך עירונית או במהירות הגבוהה ב-50 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך בין עירונית), קצין המשטרה רשאי לשלול את רישיון הנהיגה שלו בפסילה מנהלית למשך שלושים ימים, וזאת על מנת להרחיקו מהכביש באופן מידי.

פרט לקנסות הקבועים בחוק, הרשעה במשפט עשויה לגרור קנסות, פסילת רישיון הנהיגה בפועל למשך מספר חודשים, פסילת רישיון הנהיגה על תנאי ואפילו מאסר בפועל (במקרים החמורים ביותר). לכן, מומלץ לפנות לעורך דין שמתמחה בדיני התעבורה כבר עם קבלת הדו"ח.

הואשמתי בנהיגה במהירות מופרזת – מה הלאה?

חשוב לזכור כי אמצעי האכיפה שבו השתמשה המשטרה כדי לאכוף את עבירת המהירות עשוי להיות קריטי עבור הנהג שקיבל את הדו"ח, וזאת משום שההתגוננות בבית המשפט לתעבורה מדו"ח שניתן על ידי מצלמת מהירות שונה במהותה מהתמודדות עם דו"ח שניתן על ידי שוטר, שנדרש לעמוד בהנחיות ודרישות משטרתיות שונות כדי שהדוח יוכל להוות ראייה מספיקה לשם הרשעה.

דו"ח בגין נהיגה במהירות מופרזת שניתן על ידי מצלמת מהירות

כחלק ממאמציה של משטרת ישראל למגר את תופעת הנהיגה במהירות מופרזת, הותקנו מצלמות מהירות אלקטרוניות בנקודות רבות ברחבי הארץ. מטרתן של מצלמות המהירות היא לאכוף באופן היעיל ביותר מספר גדול ככל האפשר של נהגים.

מרבית מצלמות המהירות מוצבות במקומות מועדים לפורענות, שהסיכויים לנהוג בהם במהירות מופרזת הם גבוהים. עם מקומות אלה ניתן למנות כבישים בעלי תנועת רכבים גבוהה, צמתים מרומזרים, כבישים עירוניים ראשיים וכיוצא באלה.

כמה מאות מטרים לפני כל מצלמה יוצב שלט המזהיר מפני מצלמת המהירות. מטרתם העיקרית של השלטים היא להרתיע את הנהגים ולגרום להם להאט את מהירות נסיעתם. אלמלא הוצבו השלטים, היה מתעורר הסיכון שהנהגים שייתקלו במצלמה יבלמו בפתאומיות בעת שיבחינו בה. למותר לציין כי עצירות פתאומיות בעת נהיגה במהירות גבוהה עלולות לגרום לתאונות קטלניות.

כיום, נמצאות מצלמות המהירות בלב ליבה של הזירה המשפטית, בעקבות השעיית השימוש במצלמות שבאה בעקבותיה של החלטת בית המשפט לתעבורה בעכו לזכות מספר רב של נהגים מעבירת נהיגה במהירות מופרזת אשר הורשעו על בסיס תיעוד מצלמות המהירות. בית המשפט בעכו קבע שהתביעה לא הוכיחה את רמת אמינותן של מצלמות המהירות מעל לספק סביר.

אף על פי כן, מאז החלטת בית המשפט שבו המצלמות לפעילות מלאה, וכיום טוענת התביעה כי יש בידיה מספר חוות דעה אשר מוכיחות את אמינותן של המצלמות. ואולם, בית המשפט טרם אמר את המילה האחרונה בסוגיה, ומספר רב של כתבי אישום שמוגשים כנגד נהגים בגין עבירת נהיגה במהירות מופרזת מתבטלים.

מד מהירות לייזר (ממל"ז)

כיום, האמצעי השכיח ביותר לאכיפת עבירות של נהיגה מעל המהירות המותרת הוא מצלמות המהירות. אף על פי כן, אמצעי האכיפה האוטומטיים טרם מיגרו את אמצעי האכיפה המסורתיים. גם כיום, נעים בדרכים שוטרי תנועה אשר הוסמכו להפעיל מכשירי אכיפה אלקטרוניים המופעלים על ידי לייזר.

מד הלייזר נכנס לפעילות בישראל כבר בשנת 1993. המכשיר מודד את מהירות כלי הרכב באמצעות חישוב הפער בין משך הזמן שלוקח לקרן הלייזר שהמכשיר שלח להגיע לכלי הרכב לבין משך הזמן שלקח לה לשוב.

ההבדל המרכזי בין מצלמות מהירות לבין מכשירי אכיפה אלקטרוניים טמון בעובדה שמצלמות המהירות פועלות ללא כל התערבות אנושית, ואילו מכשירי האכיפה האלקטרוניים מופעלים על ידי שוטרי תנועה. לפיכך, שוטר תנועה שמפעיל מד מהירות לייזר צריך לעבור הכשרה ייחודית עבור המכשיר שאותו הוא מפעיל.

משמעות דרישת ההכשרה היא שאכיפה שמתבצעת על ידי שוטר תנועה שלא עבר הכשרה מתאימה תתבטל.

בנוסף לאמור לעיל, לכל מכשיר אכיפת מהירות יש נוהל הפעלה ייחודי, שחלה על שוטר התנועה חובה לפעול על פיו. במידה ששוטר התנועה לא ביצע את פעולת האכיפה על פי נוהל ההפעלה, יהווה מחדלו כשל ראייתי שעשוי להוביל להקלה משמעותית בענישה ואף לזיכוי מלא.

אף על פי כן, נהלי ההפעלה של משטרת ישראל אינם פשוטים להבנה. לכן, כדי להבין לעומק האם שוטר התנועה שביצע את אכיפת העבירה מילא בקפדנות אחרי הנוהל המשטרתי, יש להיות בקיאים בנהלים המשטרתיים ובפסיקת בית המשפט.

הואיל ועורכי דין לענייני תעבורה מכירים את נהלי ההפעלה המשטרתיים במלואם, הם יוכלו לסייע לכם לבחון האם שוטר התנועה שנתן לכם את הדו"ח פעל בהתאם להנחיות המשטרתיות. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה כבר בזמן קבלת הדוח.

מכשיר 'דבורה'

מכשיר הדבורה הוא המכשיר היחיד כיום שמסוגל למדוד מהירות כלי רכב הן כשהוא במצב סטטי והן כאשר הוא מצוי בתנועה. לכן, מכשירים ממין זה מוצבים על ניידות תנועה רבות. באפשרותו של מכשיר הדבורה למדוד את מהירותם של כלי רכב שנוסעים בכיוון הנסיעה של הניידת שעליה הוא מוצב וכן כלי רכב שנוסעים מולה. יחד עם זאת, על מנת לאמת את מהימנותו של המכשיר, יש לברר כמה רכבים נסעו באזור המדידה, מה היה טווח האכיפה, אילו תנאי מזג אוויר שררו באזור והאם השוטר היה בקשר עין עם הרכב שנמדד מרגע המדידה ועד לעצירתו המוחלטת.

מצלמת מולטנובה – ממא"ל (F6)

מד מהירות זה, המבוסס על עיקרון דופלר, מוצב בתוך הניידת המשטרתית או על חצובה המוצבת מחוץ לניידת. המכשיר ניתן להפעלה הן באופן ידני והן בצורה אוטומטית. יחד עם זאת, על מנת לאמת את מהימנותו של המכשיר, יש לבחון האם תקינותו נבדקה באופן תקופתי, האם השוטר שהפעיל אותו היה מיומן, כמה גבוהה הייתה איכות הצילום של הרכב שנמדד וכן האם אופן הגשת הצילום לבית המשפט היה תקין.

כיצד לבטל דו"ח על נהיגה במהירות מופרזת?

למרבה הצער, ללא סיוע משפטי צמוד, הסיכויים שאדם מן היישוב יצליח להביא לביטול דוח בגין נהיגה במהירות מופרזת הם זעומים. לאור המורכבות המשפטית, התחבורתית והחברתית של הסוגיה, משטרת ישראל אינה מבטלת בקלות דוחות מהירות שהיא מחלקת.

ואף על פי כן, התנהלות משפטית נכונה עשויה להוביל לביטול הדו"ח. פנייה מוקדמת ככל האפשר לעורך דין תעבורה תסייע לכם לבנות את קו ההגנה האופטימלי. עורך הדין יבחן את תוכן הדו"ח ואת הנסיבות כפי שפורטו על ידי שוטר התנועה ויעיין בחומרי החקירה השונים.

בנוסף לכך, עורך הדין יגיש בקשות בבית המשפט לקבלת חומר חקירה נוסף ויזמן את שוטר התנועה שנתן לכם את הקנס לעדות בבית המשפט על מנת לאתר כשלים בהתנהלותו ולהגיע להסדר טיעון ואף לזיכוי מוחלט.