בדיקת ינשוף: כל מה שרציתם לדעת

רבים מלקוחותינו מגיעים אלינו לאחר ששתו אלכוהול, נבדקו בבדיקת ינשוף ונמצאו חיוביים. לקוחות מסוג זה צריכים ייעוץ של עו"ד תעבורה כדי לצאת עם עונש מופחת או אף לצאת זכאיים. במאמר זה תוכלו לקרוא בהרחבה אודות בדיקת ינשוף. 

בדיקת ינשוף: אודות

הינשוף הוא מתקן אלקטרוני שבודק את רמת אדי האלכוהול שנמצאת בדם באמצעות נשיפה, ומכאן גם שמו. הוא הומצא בשנת 1938 ואחד מגלגוליו הראשונים מתוצרת בריטניה יובאו לארץ במרוצת השנים, אך רק בשנת 1988 עלתה קרנו בישראל. מכשיר הינשוף המשוכלל והמדויק של חברה Drager הגרמנית נכנס אז לשימוש חוקי של המשטרה, ושינה את פניהם של חיי הלילה.

המכשיר הגרמני היה בשירות המשטרה במשך 30 שנה, הוחלף בשנת 2017 במכשיר מתקדם יותר, ומאז ועד היום מעורר את פחדם של נהגים ונהגות שמבלים את לילותיהם תוך שתיית אלכוהול, ונעצרים באופן רנדומלי על ידי שוטרי תנועה לשם ביצוע בדיקת נשיפה. הגם שמהימנותה של בדיקת הינשוף הוטלה בספק במהלך השנים, מעמדה המשפטי התקבע בפסיקה והיא מהווה כיום ראייה חזקה לנהיגה בגילופין.

חקיקה אודות בדיקת אלכוהול ובדיקת ינשוף

סעיף 64ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] עוסק בבדיקת שכרות. סעיף 64ב(א1) קובע כי "שוטר רשאי לדרוש מנוהג רכב או מממונה על הרכב, לתת לו דגימה של אוויר הנשוף מפיו, לשם בדיקה אם מצוי בגופו אלכוהול ובאיזה ריכוז, באמצעות מכשיר שאושר לשם כך בידי השר בהסכמת שר הבריאות, בהודעה ברשומות". עוד קובע הסעיף כי "שוטר רשאי לדרוש מתן דגימה לפי סעיף זה, אף בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודה זו".

כלומר, בסמכותו של שוטר תנועה לבצע את בדיקת הינשוף באופן רנדומלי ובכל עת. משכך, סירוב לבצע בדיקת ינשוף עלול לפעול כנגד הנהג. סעיף 64ד לפקודת התעבורה קובע כי במידה ונוהג ברכב יסרב לתת דגימת נשיפה לפי דרישת שוטר, הוא ייחשב כמי שנהג בשכרות. זאת, בכפוף לסייג המתואר בסעיף 64ד(ג) והוא סירוב מתן דגימה בגין מצבים רפואיים שלא מאפשרים זאת, המנויים בסעיף 64ב(ב4).

במצב בו נהג נכשל בבדיקת ינשוף והוא מבקש לבצע במקום זאת בדיקת דם לאור בעיה רפואית מוכחת, המשטרה מחויבת לשקול את בקשתו לחיוב למרות שמדובר בבדיקה יקרה יותר, לאור התפיסה לפיה המטרה בבדיקה היא להגיע לחקר האמת ולוודא האם הנהג באמת נהג ברכב כשהוא שיכור.

במידה וההליך כנגד הנהג ימשיך במישור המשפטי, הסירוב ינמיך את סיכוייו לצאת זכאי בפני בית המשפט לענייני תעבורה. ההשלכות אינן קלות וקבועות בסעיף 39א לפקודת התעבורה – קנס כספי כבד, פסילת רישיון לשנתיים לפחות, ולעתים את החרמת הרכב ואף מאסר בפועל במקרים חמורים.

סעיף 64ב(3א) מגדיר את כמות האלכוהול המותרת בגוף. על פי הסעיף, נהג חדש; נגד שטרם מלאו לו 24 שנים; נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או רכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רישיון הרכב עולה 3,500 קילוגרם; נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי; שלפי בדיקת ינשוף (בדיקת נשיפה) נמצאה בגופו כמות אלכוהול שריכוזה עולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, מוגדר כשיכור על פי החוק, כאשר בפועל המשטרה אוכפת את האיסור החל מכמות של 100 מיקרוגרם.

בעבור שאר הנהגים, כמות האלכוהול המותרת בגוף היא כ-240 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, כאשר בפועל המשטרה אוכפת את האיסור החל מכמות של 290 מיקרוגרם. משמעות הדבר בפועל היא כי אנשים במשקל תקין/נמוך יחסית יכולים לצרוך כוס משקה אלכוהולי אחת בטרם יסווגו כשיכורים על פי החוק. במידה ויעלו על ההגה כששתו יותר מכך ויעצרו לבדיקת ינשוף, יימצאו כמי שעברו על החוק. אנשים בעלי משקל גוף גבוה יותר יוכלו לצרוך שתי כוסות משקה בטרם יסווגו כשיכורים על פי החוק.

בדיקת ינשוף: מהלך הבדיקה

בטרם השוטר מבצע את הבדיקה, יש לוודא כי מתקיימים מספר תנאים. ראשית על השוטר להסביר לנהג את מטרת הבדיקה, ולהחתימו על טופס הסכמה לביצוע הבדיקה. בהמשך, על הנהג הנבדק לנוח במשך 15 דקות בהן הוא ישתה, יעשן או יקיא. במקביל, יש לחמם את כל חלקי מכשיר הינשוף שבאים במגע עם האוויר על מנת שתתקבל תוצאה מדויקת. לבסוף, יש לוודא כי המכשיר עובר כיול על ידי מפעילו בכל 24 שעות, שכן אחרת התוצאה שתתקבל ממנו לא תהיה קבילה בבית המשפט.

לאחר שתנאים אלו מתמלאים, והנבדק נמצא במקום שאיננו אפוף עשן סיגריות או אדי אלכוהול, השוטר יכול להתחיל בבדיקה. הנהג מתבקש לנשוף בחוזקה שתי נשיפות עמוקות אל פיית המכשיר בהפרש של כדקה, כך שהאוויר עובר דרך גלאי כימי שמזהה את כמות אדי האלכוהול שקיימים בדמו. במידה והנשיפות לא חזקות מספיק, השוטר רשאי לבקש מהנהג לנשוף שוב אל המכשיר כדי לקבל תוצאה איכותית.

השוטרים המבצעים את סדיקת הינשוף מחויבים לעמוד במפרט ארוך של הוראות שנקבעו בתקנות. באופן טבעי, יכולות להיווצר סיטואציות רבות בהן חלק מההוראות לא ממולאות כראוי, מה שיכול לסייע לנהג בהמשך ההליך המשפטי כנגדו. לכן, יש הממליצים לבקש מחבר לצלם את כל האירוע – החל מהרגע בו נעצרים בצד לשם ביצוע הבדיקה, ועד לרגע בה היא מסתיימת. כך יהיה קל יותר להוכיח בהמשך כי היה ליקוי כזה או אחר במהלכה התקין של הבדיקה.

במידה ומתקבלת תוצאה חיובית והנהג נמצא שיכור על פי הבדיקה, הוא יועבר לתשאול מעמיק יותר. בין היתר הוא יתבקש להסביר את מהלך נסיעתו, כמה ומתי התחיל לשתות, במטרה ליצור תשתית ראייתית חזקה יותר כנגדו. רישיונו של הנהג יינטל ממנו במקום, הוא יזומן לשימוע לפני פסילה מנהלית של רישיונו, וכן יימסר לו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות עם זימון לשימוע בבית המשפט.

בשלב זה מומלץ מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בדיני תעבורה, על מנת להתכונן למשפט בצורה המיטבית. עורך דין מקצועי יפנה אל המשטרה ויבקש לקבל לידיו את כלל המסמכים הרלוונטיים לתיק – מסמכי הפעלת מכשיר הינשוף, הבדיקות המקדימות שנעשו למכשיר, וכן טפסים נוספים שהשוטרים מחויבים למלא במעמד הבדיקה ולאחריה – במטרה לאתר כשלים וליקויים בעבודת השוטרים במסגרת הבדיקה, במהלכה התקין (למשל, האם השוטרים אכן המתינו 15 דקות בטרם החלו את הבדיקה), ובתקינות המכשיר (האם כויל 24 שעות לפני ביצוע הבדיקה).

מעמד הבדיקה בפסיקה:

בדיקת הינשוף ככלל ומהימנותה בפרט, שנויות במחלוקת. מחד, אמינותו של המכשיר ורמת הדיוק של מדידת אדי האלכוהול בו מוטלת בספק, אך מנגד תוצאותיו קבילות כיום בבית המשפט ומהווה ראייה חזקה כנגד נהגים שנמצאו שיכורים על ידה.

האיזון בין שתי עמדות אלו ביחס לבדיקת הינשוף מתבטא כיום בקביעת בית המשפט לפיה מכשיר הינשוף אכן אמין במידה והוא מופעל על פי הכללים המתוארים לעיל וכן על ידי שוטרים מיומנים שהוסמכו לבצע את הבדיקה; אך יחד עם זאת, תוצאה חיובית בבדיקת ינשוף, לא מהווה ראייה מספיקה לבדה לשם הגשת כתב אישום בגין נהיגה בשכרות.

זאת ועוד – כאמור השוטר חייב לקבל את הסכמתו של הנהג לביצוע הבדיקה, אך במידה והנהג מסרב לבצע אותה, תעמוד כנגדו החזקה כי הוא אכן שיכור גם אם לא היה שיכור כלל ועיקר. בית המשפט העליון קבע כי במידה ונהג סירב לבדיקה, יש להחמיר עמו יותר מאשר עם נהג שביצע אותה, וזאת על מנת לתמרץ נהגים לשתף פעולה עם השוטרים ולציית להוראותיהם.

חזקה נוספת שביסס בית המשפט היא כי נהג שלא הצליח לנשוף ליטר של אוויר אל פיית המכשיר, הכשיל במכוון את הבדיקה ומשכך יש לראות בו כמי שסירב לבצע אותה. חזקה זו מתבססת על ההנחה המדעית לפיה קיבולת האוויר של אדם בוגר בריאותיו היא 5 ליטרים של אוויר בכל רגע נתון, ומשכך הוא מסוגל לנשוף חמישית ממנו אל הינשוף.

אולם, בתת"ע 7617-03-12, שנדון בפני בית המשפט לתעבורה בירושלים בשנת 2014, נקבע כי ישנם מקרים חריגים בהם כישלון בבדיקה לא בהכרח ייזקף לחובת הנהג כסירוב. בעניין זה, קבע השופט מהנא כי אין לראות בנהג כמי שסירב לבדיקה ומשכך שיכור באופן אוטומטי, במידה והוא הצליח להוכיח כי לא התכוון להכשיל את הבדיקה למרות שלא נשף ליטר אוויר.

כדי להוכיח את כוונת הנהג ולהרים את נטל הראייה, יש לבדוק את נפח האוויר שנשף בבדיקות שסווגו כנכשלות ולראות עד כמה היא רחוקה מהסף התקין. ככל שהכמות שננשפה קרובה יותר לכמות הנדרשת, הנטייה תהיה לראות בנהג כמי שהתכוון לבצעה באופן תקין.