נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות – מבוא

שתיית אלכוהול ידועה בהשפעותיה השליליות על שיקול על הדעת, מהירות התגובה והחושים. ואכן, ממחקרים רבים עולה כי צריכת אלכוהול בכמות מופרזת מובילה להאטה משמעותית בתגובות, טשטוש בראייה, חוסר יכולת להבחין בעצמים מרוחקים וצמצום שדה הראייה. בנוסף, צריכת אלכוהול נוסכת בנו תחושת ביטחון שעלולה לגרום לנטילת סיכונים מוגזמים. צלצלו לייעוץ ראשוני ללא התחייבות 054-6816386

אף על פי כן, בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר המבלים שבוחרים לשתות משקאות משכרים ולנהוג בחזרה לביתם. נתוני עמותת 'אור ירוק' מצביעים על כך שמתרחשות מדי שנה בישראל 245 תאונות דרכים בממוצע כתוצאה מנהיגה בשכרות.

במאמר זה, נסביר כיצד מגדיר החוק הישראלי מהי נהיגה בשכרות, איך נבדק שיעור האלכוהול בדם ומהן ההשלכות הצפויות לנהג שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול.

איסור נהיגה בשכרות בחוק הישראלי

לפי סעיף 169ב(א) לתקנות התעבורה, לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור. בסעיף קטן (ג), נקבע כי יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה, העומדת על חמישים מ"ג אלכוהול במאה מיליליטר של דם, או מאתיים ארבעים מיקרוגרם של אלכוהול בליטר של אוויר נשוף.

כפי שנסביר בהמשך, פסיקת בית המשפט השפיעה על רף האכיפה, שעומד כיום על מאתיים תשעים מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

ראוי לציין כי הדין מחמיר יותר עם נהגים צעירים עד גיל 24 ועם נהגים מקצועיים כגון נהגי אוטובוסים, מוניות, כלי רכב מסחריים ומשאיות. עבורם כל אלה, ריכוז האלכוהול המקסימלי המותר עומד על עשרה מ"ג אלכוהול במאה מ"ל דם בלבד.

פסילת רישיון בעקבות נהיגה בשכרות

לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה, העונש המינימלי שיוטל על אדם שנתפס נוהג בשכרות יעמוד על שלילת רישיון הנהיגה שלו למשך שנתיים לכל הפחות. במידה שאין מדובר בפעם הראשונה שבה אותו אדם נתפס נוהג בשכרות, תקופת הפסילה המינימלית תזנק לארבע שנים.

על אף האמור לעיל, בית המשפט רשאי, בהתאם לנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על קיצור משך הפסילה. עם נסיבות אלה ניתן למנות פגמים וכשלים אשר נפלו בהליך מרגע עיכובו של הנהג ועד לסיום ביצוע הבדיקות על ידי השוטרים, לרבות התנהלות לקויה מצד המשטרה שאינה עולה בקנה אחד עם הנהלים שנקבעו על ידי משטרת ישראל.

עורכי דין המתמחים בדיני התעבורה יידעו לאתר התנהלות לקויה מצד השוטרים שתסייע להם להקל בעונשו של הנהג אותו הם מייצגים.

פרט לשלילת רישיון הנהיגה, קובע סעיף 62 לפקודת התעבורה עונשים נוספים שיושתו על נהג שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול. עם עונשים אלה ניתן למנות עונשי מאסר על תנאי וקנסות כספיים.

מתי נדרש מאדם לבצע בדיקת שכרות?

שוטרי התנועה הפרוסים בכבישיה של ישראל מבצעים בדיקות שכרות באופן תדיר וקבוע. על פי פקודת התעבורה, שוטר רשאי לבצע בדיקת שכרות גם אם לא קיים חשד ממשי לקיומה של העבירה.  לפי סעיף 64 לפקודה, נהג שסירב לתת דגימת ינשוף בהתאם לדרישת שוטר, יראו אותו כמי שנהג בשכרות. אף על פי כן, ראוי להדגיש כי חזקה זו אינו חלה על אנשים אשר סובלים מבעיות רפואיות כמו אסטמה ומחלות ריאות נוספות שמונעות מהם לבצע את הבדיקה.

בדיקת ינשוף

בדיקת ינשוף היא הדרך המקובלת והנפוצה ביותר להוכחת נהיגה בשכרות. ינשוף הוא כינויו של מכשיר למדידת רמת אלכוהול בדם. השם 'ינשוף' נטבע לאור הפעולה שיש לבצע כדי לערוך את הבדיקה: על הנבדקת לקחת נשימה עמוקה ולנשוף אל תוך צינורית הפלסטיק שמותקנת במכשיר. כיום, נמצאים בשימוש בישראל מכשירי ינשוף שיוצרו על ידי חברת דראגר הגרמנית.

האם בדיקת הינשוף מדויקת?

עם כניסתו לשימוש בישראל, טענו נהגים רבים שמכשיר הינשוף אינו מדייק בתוצאותיו. בין השאר נטען כי הינשוף מזהה חומרים אחרים כאלכוהול באופן שעלול להוביל להרשעת חפים מפשע. ואולם, נראה כי בפועל אין ממש בטענות אלה – מחקרים עדכניים מצביעים על כך ששיעור הטעויות שמבצע המכשיר הוא זניח.

ואכן, בשנת 2010 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בירושלים ששם סוף לדיון הציבורי בדבר אמינותה של בדיקת הינשוף. בפסק הדין נקבע כי לפי טיבו של מכשיר הינשוף ובהתאם לתורת הפעלתו ותחזוקתו, המכשיר חוקי, אמין וראוי לשמש לאכיפה בפלילים במסגרת התחום שבו הוא נועד לשמש.

כמו כן, קבע בית המשפט כי למכשיר הינשוף עומדת חזקת אמינות על בסיס הדין הקיים וההלכה הפסוקה. מסקנה זו אינה מפתיעה, לאור העובדה שאמינותו של המכשיר נבחנה בכשלושים מדינות שונות שבהן הוא נמצא בשימוש, לרבות גרמניה, הולנד, צרפת וספרד.

אף על פי כן, במידה שאתם נוטלים תרופות כמו נקסיום ואומפרדקס, יש להודיע על כך לבודק, שכן עלולים לחול עיוותים שונים בתוצאות הבדיקה כתוצאה מנטילת התרופות.

ביצוע בדיקת ינשוף לכל נהג במחסום אינה פרקטית בשל הזמן והמיומנות הנדרשים לשם ביצועה. לכן, מצעה המשטרה פתרון יצירתי לסינון הנהגים במחסום, בדמות בדיקת נשיפון מטרימה. מכשיר הנשיפון הוא מכשיר חד פעמי קומפקטי ופשוט לתפעול, אשר מציג תוצאות שאינן נהנות מרמות הדיוק של מכשיר הינשוף המתקדם.

בבדיקה המטרימה, יבקש השוטר מכל נהג במחסום לנשוף לתוך מכשיר הנשיפון. במידה שתוצאות הבדיקה יצביעו על כך שכמות האלכוהול בדמו של הנהג גבוהה מהמותר, יעכב אותו השוטר לשם ביצוע בדיקת ינשוף.

פרוצדורת העיכוב

יש להדגיש כי ניתן לשלול את חירותו ואת חופש תנועתו של הנהג המעוכב אך לזמן מוגבל. לכן, עיכוב נהג לבדיקת שכרות אקראית לא יעלה על שלושים דקות. במידה שבדיקת הנשיפון סיפקה לשוטר אינדיקציה על כמות אלכוהול גבוהה בדמו של הנהג, יהיה על השוטר להודיע לו על העיכוב. במסגרת הודעת העיכוב, על השוטר להציג את עצמו בפני הנהג ולפרט מהי סיבת העיכוב.

בשלב זה, יבקש השוטר מהנהג המעוכב למסור את תגובתו, שתירשם בדו"ח העיכוב, בצירוף העובדות אשר שימשו יסוד לחשד לביצוע העבירה. לאחר מכן, יודיע השוטר לנהג כי הוא מעוכב לצורך ביצוע בדיקת שכרות. משך העיכוב לא יעלה על שלוש שעות ועל הנהג המעוכב ייאסר לאכול, לשתות או לעשן כדי לא לחבל בתוצאות הבדיקה.

לאחר השיחה הראשונית עם השוטר, תישאלנה מספר שאלות בסיסיות, לרבות: מאיפה אתה מגיע? האם שתית אלכוהול? אילו משקאות שתית? היכן שתית? כמה אלכוהול שתית? האם נטלת תרופות לפני הנסיעה? האם השתמשת בסמים לפני הנסיעה? יש להדגיש כי אתם לא מוכרחים להשיב לשאלותיו של השוטר.

בדיקת מאפיינים

בדיקה נוספת אשר מבוצעת בנהגים הנחשדים בנהיגה בשכרות היא בדיקת מאפיינים. המדובר בבדיקה המורכבת מכמה מבחני ביצוע שונים. על השוטר להודיע לנהג כי הוא מבקש ממנו לבצע מספר פעולות על מנת לבחון את חשדותיו בדבר נהיגה בשכרות. מבחני הביצוע מורכבים משלושה תתי מבחנים:

מבחן העמידה

במסגרת מבחן זה, יורה השוטר לנבדק לעמוד כאשר כפות רגליו צמודות זו לזו, זרועותיו מוטלות לצדי הגוף, ראשו מוטה קלות אחורנית ועיניו עצומות, למשך שלושים שניות. על השוטר להדגים לנבדק את אופן ביצועה של הבדיקה.

מבחן ההליכה על קו

במסגרת תת מבחן זה, יורה השוטר לנבדק ללכת תשעה צעדים בקו ישר כאשר זרועותיו מונחות לצדי גופו. לאחר מכן, יהיה על הנבדק לשוב על עקבותיו וללכת תשעה צעדים נוספים "עקב בצד אגודל". על הנבדק למנות את צעדיו בקול רם ולהימנע מעצירה במהלך הבדיקה. גם מבחן זה יודגם תחילה על ידי השוטר.

מבחן הנגיעה באף

במסגרת מבחן זה, יורה השוטר לנבדק לעמוד כאשר שתי רגליו צמודות האחת לשנייה ודיו מושטות לפנים כך שכפות ידיו מופנות מעלה והאצבע המורה שלו מושטת לפנים. לאחר מכן, יורה השוטר לנבדק להטות את ראשו אחורנית ולעצום את עיניו. בשלב זה, יורה השוטר לנבדק לשלוח את האצבע המורה של אחת משתי ידיו לכיוון האף, לגעת בו ולהוריד אותה בחזרה.

ראוי לציין כי בדיקת המאפיינים אינה מעוגנת בחוק או בתקנות, כך שלא יינקטו סנקציות נגד נהג אשר יסרב לבצע את הבדיקה.

בדיקת דם

בדיקת דם נחשבת לאמצעי המדויק ביותר להערכת כמות האלכוהול בדם. על בדיקה זו להתבצע על ידי רופאים מוסמכים, כך שהיא אינה יכולה להתבצע בשטח על ידי שוטרי תנועה. במרבית המקרים, תדרוש משטרת ישראל לקיים בדיקת דם לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים, כדי לבחון באופן המדויק ביותר מה היה אחוז האלכוהול בגופו סמוך לאחר התאונה.

פסילה מנהלית

לאחר קבלת תוצאות בדיקת השכרות, ייערך לנהג שימוע אשר במהלכו מוסמך קצין המשטרה לפסול את רישיון הנהיגה שלו באופן מידי לתקופה העומדת על שלושים ימים, במידה שהאמין שיש יסוד סביר להניח כי יוגש נגדו כתב אישום.

במקביל להחלטה על פסילת הרישיון המנהלית, רשאי קצין המשטרה להוציא צו על איסור שימוש ברכב שבו בוצעה עבירת הנהיגה בשכרות באופן מידי ולמשך שלושים ימים, גם במקרים בהם הנהג שנתפס נוהג תחת השפעת אלכוהול אינו בעליו החוקיים של הרכב.

איזה עונש צפוי לאדם שהורשע בעבירת נהיגה בשכרות?

כפי שצוין לעיל, עונש המינימום בגין נהיגה בשכרות עומד על פסילת רישיון הנהיגה לשנתיים. לעונש זה נלוות סנקציות נוספות כגון פסילת הרישיון על תנאי, קנסות ואף מאסר מאחורי סורג ובריח. ראוי לציין כי נהגים שרישיונם נפסל למשך שנים עשר חודשים ומעלה בשל הרשעה בנהיגה בשכרות מחויבים לבצע בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בתום תקופת הפסילה.

בנוסף לכך, רשאי משרד הרישוי לחייב נהגים שרישיון הנהיגה שלהם נפסל לתקופה ארוכה לבצע מבחן עיוני, מבחן מעשי ובדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. נהגים חדשים שרישיון הנהיגה שלהם נפסל לתקופה של מעל לשלושה חודשים בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות יחויבו בבחינה עיונית ומעשית וכן בבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

נתפסתי בנהיגה בשכרות בפעם השנייה – מה הלאה?

המחוקק ובתי המשפט בישראל ראו בחומרה רבה התנהגות חוזרת ונשנית של נהיגה בשכרות. לכן, עונש המינימום שנקבע לעבירה של נהיגה בשכרות בפעם השנייה במשך שנה עומד על פסילת הרישיון למשך ארבע שנים. במקרים חמורים עלול העונש להגיע למאסר בפועל.

מדוע חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין נהיגה בשכרות המתמחה בתחום דיני התעבורה?

עורכי דין המתמחים בדיני התעבורה מכירים את נהלי המשטרה לעניין טיפול בנהגים החשודים בנהיגה בשכרות. לא פעם מתעלמים השוטרים שמבצעים את הבדיקות מנהלים אלה ומובילים לפגיעה באמינותן של תוצאות הבדיקות. עורך דין שמכיר את הנהלים לעומק יידע לזהות את הכשלים במימושם, באופן שעשוי להוביל לענישה מקלה ואף לזיכוי מוחלט. צלצלו 054-6816386