instagram facebook-call facebook-call

נהיגה בזמן פסילה

01.02.2023

מהי פסילת רישיון נהיגה?

בישראל, קיימים מספר גופים המחזיקים בסמכות להורות על שלילת או על פסילת רישיון נהיגה, ביניהם משרד הרישוי, בית המשפט ומשטרת ישראל במסגרת פסילה מנהלית. שלילת הרישיון עשויה להיות קצובה לתקופה מסוימת, שבסיומה יקבל הנהג את רישיונו בחזרה על ידי התייצבות בתחנת המשטרה או התייצבות במשרד הרישוי. אולם, קיימים מצבים שבהם קבלת רישיון הנהיגה בחזרה תותנה על ידי הרשויות בדרישה כי הנהג יעבור קורסים שונים שעניינם נהיגה נכונה, יעמוד במבחן נהיגה עיוני (תיאוריה) או במבחן נהיגה מעשי (טסט) פעם נוספת או ימלא אחר דרישות אחרות.

כמו כן, במקרים קיצוניים שבהם העבירה שאותה ביצע הנהג ושהובילה לשלילת הרישיון חמורה במיוחד, ניתן שהרישיון יפסל לתקופה ארוכה או אף לצמיתות. כך למשל, במקרים של נהיגה בזמן פסילה, מקרים של גרימת תאונת דרכים קשה כתוצאה מביצוע העבירה וכיוצא בזה.

החוק מקנה לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, לשלול את רישיונו של אדם לתקופה של 30 עד 90 ימים, בהתאם מכלול נסיבות העניין. פסילה מנהלית מתרחשת לרוב במצבים של עבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים, תאונת פגע וברח, אי עצירה לפני מסילת ברזל כאשר המחסום יורד טרם הגעת הרכבת ועוד.

יתר על כן, על פי סעיף 56 לפקודת התעבורה, משרד הרישוי רשאי לשלול את רישיונו של אדם לתקופה של שלושה או תשעה חודשים, במקרים שבהם הרשות משוכנעת, בהתאם לראיות שיש בידה, כי דרך הנהיגה של בעל הרישיון מהווה סכנה לציבור, או כאשר בעל רישיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע. זאת, לאחר שניתנה לנהג הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות ובתנאי שניתנה לו החלטה מנומקת.

כמו כן, שלילת רישיון נהיגה על ידי משרד הרישוי עשויה להינתן בעקבות המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד), בשל נהיגה בשכרותנהיגה במהירות גבוהה או לאור בעיה רפואית או נפשית שממנה סובל הנהג.

מהי עבירה של נהיגה בפסילה ומה רכיביה?

סעיף 67 לפקודת התעבורה מגדיר נהיגה בפסילה כך: "מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני הענשים כאחד".

על פי החוק, על מנת שתתגבש חבות בעבירה של נהיגה בפסילה, נדרש להוכיח את התקיימותם של מספר יסודות: נדרשת קיומה של פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה אשר ניתנה כחוק, הודעה פורמלית אודות הפסילה, בין אם בשל נוכחות הנהג בעת מתן ההחלטה ובין אם זו הובאה לו בדואר רשום ונהיגה ברכב בעת הפסילה. כלומר, במקרים שבהם הודעת משרד הרישוי על הפסילה לא הובאה בפניו של הנהג, הנהג לא חתם על טופס פסילה אצל קצין המשטרה, בית המשפט פסל את רישיונו של הנהג בהיעדר נוכחותו או שהתביעה לא הצליחה להוכיח כי הנהג קיבל הודעה על הפסילה מטעמים אחרים, יסודות העבירה של נהיגה בזמן פסילה לא מתגבשים והנהג לא יישא באחריות לביצוע העבירה.

הפרמטרים הנ"ל חשוב שייבדקו היטב על ידי עורך דין תעבורה אשר ינתח את המקרה לגופו ויעניק חוות דעת מקצועית באשר להתגבשותה או אי התגבשותה של החבות בעבירה.

מדוע נהיגה בזמן פסילה נתפסת כעבירת תעבורה חמורה ביותר?

עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירת תעבורה חמורה ביותר, דבר הנובע ממספר סיבות עיקריות: בראש ובראשונה, לא זאת בלבד שמי שנוהג כאשר רישיונו נמצא בפסילה מפר את החוק שאוסר לעשות זאת, אלא שגם אינו מציית לגורם הרשמי המוסמך שהורה לכתחילה על הפסילה. כמו כן, קיימת חזקה לגבי נהג הנמצא בפסילה כי נהיגתו מהווה סכנה בעבור הציבור. הסיכון שנשקף ממי שנוהג בזמן שרישיונו בפסילה, אף עשוי להחריף בעקבות החשש להיתפס על ידי המשטרה ונהיגה זהירה פחות בהתאם.

לא פעם, בית המשפט שב והדגיש את חומרת העבירה של נהיגה בפסילה:

כך, למשל, בפסק הדין בעניין בנגוזי (רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מדינת ישראל), כתבה השופטת פרוקצ'יה כי "העבירה אותה עבר המבקש היא חמורה ויש לבטא את חומרתה בענישה מרתיעה. נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רשיון טומנת בחובה סיכונים רבים לבטחונם של נוסעים ברכב והולכי רגל. יתר על כן, ולא פחות מכך, היא משקפת התייחסות של ביזוי החוק וצווי בית המשפט."

וברע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' מוראד אבו לבן, בית המשפט מפי השופט לוי התייחס לחומרת העבירה וציין ש"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את שלום הציבור – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של בית-המשפט; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב".

כמו כן, בעפ"ת 42946-08-11 מסארוה נ' מדינת ישראל, השופט נגה ארז העירה כי "על בתי המשפט להילחם מלחמת חורמה בנהגים בלתי מורשים. נהיגה על ידי בלתי מורשה כמוה כעליה על כלי רצח, נהיגה בו בנתיב נסיעה כמעט כמו שימוש ב"רולטה רוסית.. נהגים בלתי מורשים חייבים להיות מורחקים מהכביש לתקופה ארוכה"

מהו העונש הצפוי למי שנתפס נוהג בזמן פסילה?

בהתאם לסעיף 67 לפקודת התעבורה, בשל חומרת העבירה, העונש שצפוי למי שייתפס נוהג בזמן שלילה חמור ביותר ועומד על שלוש שנות מאסר ומינימום פסילה למשך שנתיים. אף על פי כן, בית המשפט אינו מחויב לגזור על הנהג עונש מאסר בעבור נהיגה בזמן פסילה, ובשיקול דעתו להתאים את העונש לעברו התעברותי של הנהג ולמכלול נסיבות המקרה.

כלומר, במרבית המקרים בית המשפט עשוי לבחון מה היא הסיבה לפסילה, למשל להבחין בין פסילה שניתנה על ידי ראש ההוצאה לפועל לבין כזו שניתנה בעקבות עבירה חמורה שביצע הנהג או תאונה שבה היה מעורב שתוביל לענישה מחמירה יותר. בנוסף, דינו של מי שנהג בפסילה פעם שניה או שלישית, שונה ממי שנתפס נוהג בפסילה בפעם הראשונה.

כך, למשל, בעניין בפ"לא 2176-09-15 מדינת ישראל נ' שמעון סיסו, הנהג הנאשם החזיק בעבר תעבורתי הכולל 85 הרשעות תעבורה, לרבות הרשעות בעבירות של נהיגה ללא רישיון תקף. באותו מקרה, בית המשפט גזר על הנאשם שבעה חודשי מאסר על תנאי, שמונה חודשי מאסר בפועל וקנס כספי ודחה את ערעורו של הנאשם על גזר הדין שניתן לו.

כמו כן, חשוב לציין כי במרבית המקרים אדם שנמצא נוהג בזמן פסילה עובר גם עבירה של נהיגה ללא ביטוח חובה ולכן הוא חשוף בפני תביעות כספיות נוספות, שכן הביטוח לא חל על נהג שנוהג ללא רישיון בתוקף או כל עת שרישיונו נמצא בפסילה.

כיצד נאכפת העבירה של נהיגה בזמן פסילה?

בשל חומרתה, עבירה של נהיגה בזמן פסילה נאכפת באופן מאסיבי, באמצעות שתי דרכים עיקריות. האחת, דרך יחידה מיוחדת שהוקמה על ידי המשטרה לאיתור נהגים פסולי רישיון באמצעות פעולות יזומות- "יחידת הפסולים". תפקידה של היחידה לבצע מעקב אחר נהגים שנמצאים בפסילה ואשר ניתן לגביהם מידע מודיעיני ממקור מהמן שהם נוהגים על אף השלילה. דרך נוספת לאכוף עבירה של נהיגה בפסילה, נעשית על ידי בדיקות אקראיות של המשטרה המתבצעות באמצעות הקמת מחסומים.

ממי ניתן לתבוע פיצויים בגין תאונת דרכים במעורבותו של נהג שרישיונו בפסילה?

חברת הביטוח תסרב לשלם פיצויים במצבים שבהם אירעה תאונת דרכים המערבת נהג אשר רישיונו נמצא בפסילה. לאור כך, על הנפגע יהיה לתבוע את הפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מתאגיד הנקרא "קרנית"- הקרן לפיצויי נפגעי תאונות הדרכים ולהיפרע דרכה.

כמו כן, על פי סעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, נשללת הזכאות לפיצויים בגין נזקי גוף ממי שהיה מעורבת בתאונת דרכים, כאשר הוא נוהג ברכב שאין לו רישיון לנהוג בו או בזמן שרישיונו נפסל, למעט רישיון שפגע בעקבות אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה בהתאם לפרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

עם זאת, על חברת הביטוח הנטל להוכיח כי הנהג החזיק בעת התאונה בידיעה ממשית על כך שרישיונו נשלל. לאור כך, קיימים מצבים שבהם חברת הביטוח תחויב לפצות את הנהג הנפגע שנהג אף על פי שרישיונו נמצא בפסילה. כך, למשל, בפסק הדין בעניין ביטוח ישיר- איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (ת"א 13112-01-17), קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי היות וקיים ספק ראייתי לגבי ידיעתו של הנהג על התליית רישיונו, אחריותה של חברת הביטוח לא תישלל וזו תחויב לפצותו בגין הנזקים שספג.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
שלח
אפשר לעזור ?